זו השאלה הראשונה שחקלאי שואל, והיא השאלה הנכונה. הכנסה נוספת מהקרקע נשמעת טוב עד הרגע שבו מבינים שהיא אמורה להגיע מאותו דונם שמפרנס אתכם היום. אם הגידולים ייפגעו, החישוב כולו מתהפך.
התשובה אינה "לא קורה כלום". משהו כן משתנה, ובחלק מהמקרים הוא משתנה לרעה. השאלה המעשית היא מה בדיוק משתנה, מה נמצא בשליטת התכנון, ואיזה גידול מגיב איך.
מה זו בכלל מערכת אגרו סולארית
לפי ההגדרה של אגף תכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות, מתקן אגרו-וולטאי הוא מתקן פוטו-וולטאי המשולב בפעילות חקלאית לאורך כל שנות חיי המתקן. מדובר במתקנים הממוקמים מעל חקלאות צמחית בשטח פתוח – גידולי שדה, מטעים וכרמים – להבדיל מפאנלים על גגות חממות או על מאגרי מים.
ההבדל הזה חשוב. מערכת על גג חממה יושבת מעל מבנה. מערכת אגרו-וולטאית יושבת מעל האדמה עצמה, והגידול ממשיך לצמוח מתחתיה.
מה הצללה חלקית עושה לשדה
פאנל חוסם קרינה. זו עובדה ואין דרך לעקוף אותה. מה שקורה בפועל מורכב יותר, כי הקרינה היא רק אחד מהגורמים שמגבילים גידול בישראל.
מתחת למערך פאנלים הטמפרטורה יורדת. סקירה שיטתית של מחקרים על מערכות אגרו-וולטאיות מצאה ירידה של בין מעלה אחת לארבע מעלות צלזיוס בטמפרטורת האוויר והקרקע, ושיפור של 20 עד 47 אחוזים ביעילות השימוש במים. בשדה שסובל מעקת חום ומהתאיידות גבוהה, פחות קרינה ישירה בשעות הקשות של היום אינה בהכרח פועלת נגדכם.
אבל זה אינו נכון לכל גידול. משרד החקלאות מציין במפורש, בין האתגרים של התחום, את הקטנת התפוקה ליחידת שטח וירידה ברווחיות בשל הצללה ועמודים בשטח. גידול שצריך קרינה מלאה ייתן פחות. הניסוח המדויק במסמכי המשרד הוא אופטימיזציה של גידול "שייהנה" מתנאי הצללה, כלומר בחירת הגידול היא חלק מהתכנון ולא נתון שמניחים אותו כמובן מאליו.
בשלב זה מתנהל בישראל פיילוט רחב שנועד לענות בדיוק על השאלה הזו: 119 חלקות, 32 גידולים שונים, 9 סוגי קרקע ו-10 טכנולוגיות, בהשתתפות 21 חברות ו-33 חוקרים מ-11 מוסדות. בכל חלקה נבדקים מדדים מטאורולוגיים, חקלאיים, אנרגטיים וסביבתיים, מול חלקות ביקורת. היקף המימון למחקרים בתחום עומד על כ-13 מיליון שקלים.
למידע נוסף על מצגת אגף תכנון וקרקע חקלאית
הגובה הוא מה שקובע אם תוכלו לעבוד
זה החלק שמפתיע חקלאים יותר מכל דבר אחר. הבעיה המרכזית של מערכת אגרו-וולטאית אינה האור. היא הקונסטרוקציה.
משרד החקלאות מפרט את זה כאתגר תפעולי מוצהר: ריסוס, גיזום, השקיה וחריש הופכים קשים יותר בשל גובה וצפיפות הקונסטרוקציה. בהתאם, תכניות קונסטרוקציה למתקנים אגרו-וולטאיים נדרשות להבטיח גובה מינימלי של 4.5 מטרים, כדי לשמור על גמישות בהחלפת גידולים, בשינטוע ובמחזור זרעים, ולאפשר המשך עבודה עם כלים חקלאיים.
שיעור הכיסוי מוגבל אף הוא. העבודה נעשית בשלביות, בטווח של 30 עד 50 אחוזי כיסוי, ולא בכיסוי מלא של החלקה.
בפועל, שלוש השאלות שקובעות אם המערכת תעבוד בשדה שלכם הן: האם הטרקטור יוכל לעבור, האם נוכל להחליף גידול בעוד חמש שנים, וכמה שטח גידול נאבד לטובת העמודים.
החקלאות חייבת להמשיך, וזה נאכף
יש כאן נקודה שכדאי להכיר לפני שחותמים. מיזם אגרו-וולטאי אינו הסבה של קרקע חקלאית לשדה סולארי. הפעילות החקלאית היא תנאי לקיומו.
הפיקוח והבקרה על השימוש החקלאי המקביל נעשים על ידי משרד החקלאות. אם המשרד יקבע ששנתיים ברציפות, או תקופה מצטברת של שלוש שנים בהתחשב במחזורי הגידול, לא נעשה שימוש חקלאי בקרקע, התכנית פוקעת. השימושים הלא-חקלאיים שאושרו מכוחה הופכים לשימוש אסור בקרקע תוך שישה חודשים, גם אם ניתנו היתרי בנייה כדין.
במילים אחרות, גידול שמזניחים אותו אחרי ההקמה אינו רק פגיעה ביבול. הוא סיכון למתקן כולו.
איך בוחרים נכון מלכתחילה
התאמה בין הגידול, הקרקע והמתקן היא עבודה שנעשית לפני ההקמה ולא אחריה. היא כוללת בחינה של הגידול הקיים ושל הגידולים שתרצו לגדל בעתיד, של סוג הקרקע, של משטר ההשקיה ושל הכלים שאתם עובדים איתם בפועל. לצידה מתנהל הליך התכנון והרישוי מול הוועדה המקומית, רמ"י ומשרד החקלאות.
זה בדיוק המקום שבו חברה שמכירה את המגזר החקלאי נבדלת מחברה שמתמחה בגגות. ברותם אנרגיה הצוות ההנדסי הפנימי מתכנן את הקונסטרוקציה מול צרכי העיבוד, ואנחנו מלווים את התהליך מול הרשויות ומול חברת החשמל, מהסקר הראשוני ועד החיבור לרשת והניטור השוטף.
למידע נוסף על מערכת אגרו סולארית
מי שמגדל בחממות עומד מול שאלות אחרות לגמרי, כי שם המערכת יושבת על מבנה קיים ולא מעל האדמה.
למידע נוסף על מערכת סולארית על חממות
שאלות נפוצות
האם הגידול מקבל מספיק אור מתחת לפאנלים?
זה תלוי בגידול ובשיעור הכיסוי. תכניות למתקנים אגרו-וולטאיים עובדות בשלביות של 30 עד 50 אחוזי כיסוי, כך שחלק ניכר מהקרינה ממשיך להגיע לקרקע. גידול שדורש קרינה מלאה ייתן פחות, ולכן בחירת הגידול היא חלק מהתכנון.
האם אפשר להמשיך לעבוד עם טרקטור וכלים חקלאיים?
כן, וזו דרישה מפורשת. תכניות למתקנים אגרו-וולטאיים נדרשות לגובה מינימלי של 4.5 מטרים ולהמשך עבודה עם כלים חקלאיים, לצד גמישות בהחלפת גידולים, בשינטוע ובמחזור זרעים.
האם מערכת אגרו סולארית חוסכת מים?
סקירה שיטתית של מחקרים בתחום מצאה שיפור של 20 עד 47 אחוזים ביעילות השימוש במים, לצד ירידה של מעלה אחת עד ארבע מעלות בטמפרטורת האוויר והקרקע. התוצאה בפועל משתנה בין גידול לגידול ובין אזור לאזור.
מה קורה אם מפסיקים לעבד את הקרקע אחרי ההקמה?
אם משרד החקלאות יקבע ששנתיים ברציפות, או שלוש שנים מצטברות, לא נעשה שימוש חקלאי בקרקע, התכנית פוקעת והשימושים שאושרו מכוחה הופכים לשימוש אסור תוך שישה חודשים. הפעילות החקלאית היא תנאי לקיום המתקן.
רוצים לדעת אם הגידול שלכם ומשטר העיבוד שלכם מתאימים למערכת מעל השדה? בדיקת התאמה בשטח בוחנת את הגידול, את הקרקע ואת הכלים שאתם עובדים איתם, לפני שמתכננים קונסטרוקציה.
הנכם מוזמנים ליצור קשר ולקבל מידע ספציפי לגבי מערכת סולארית עבורכם
חייגו אלינו 8426* או מלאו פרטים לחזרה, ניתן לפנות גם בווטסאפ
