אגרו וולטאי בישראל: חקלאות פעילה וייצור חשמל באותו שטח

הקרקע החקלאית בישראל נדרשת כיום למלא תפקידים רבים יותר מאי פעם. מצד אחד, היא משמשת לייצור מזון, לשמירה על רציפות חקלאית ולחיזוק ההתיישבות הכפרית. מצד שני, הצורך להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות מעורר חיפוש אחר שטחים מתאימים להקמת מערכות סולאריות, במדינה שבה הקרקע היא משאב מוגבל.

אגרו וולטאי מציע, למעשה, דרך לחבר בין שני הצרכים. במקום לבחור בין עיבוד חקלאי לבין ייצור חשמל, ניתן לתכנן שימוש משולב באותה יחידת שטח: גידולים חקלאיים ממשיכים להתקיים בקרקע, ומעליהם מוקמת מערכת סולארית המייצרת חשמל מאנרגיית השמש.

במאמר זה נסביר מהו בעצם אגרו וולטאי, כיצד פועלת מערכת אגרו וולטאית, אילו יתרונות היא יכולה להציע לחקלאים, למושבים ולקיבוצים, מהי המדיניות הממשלתית בתחום ומה חשוב לבדוק לפני שמתחילים לקדם פרויקט שכזה.

מה זה אגרו וולטאי?

אגרו וולטאי, המכונה באנגלית Agrivoltaics, הוא מודל של שימוש כפול בקרקע, המשלב בין פעילות חקלאית פעילה לבין ייצור חשמל באמצעות פאנלים סולאריים.

במערכת אגרו וולטאית הפאנלים אינם מיועדים להחליף את הגידולים או להפסיק את עיבוד הקרקע. להיפך, הם מתוכננים כחלק ממערכת משולבת, שבה הקרקע ממשיכה לשמש לחקלאות ובה בעת מייצרת אנרגיה מתחדשת.

בהתאם לסוג השטח והגידול, הפאנלים יכולים להיות מותקנים על קונסטרוקציות מוגבהות, במרווחים המאפשרים מעבר של ציוד חקלאי ועבודה שוטפת. במקרים אחרים ניתן לשלב פתרונות סולאריים במבנים חקלאיים, בחממות, ברפתות, בלולים, במחסנים ובמתקנים נוספים הקיימים במשק.

המשמעות היא שאותו דונם יכול להמשיך להניב תוצרת חקלאית זהה למה שייצר לפני הקמת המערכת, ואף לקבל תפוקה חקלאית גבוהה יותר בעקבות ההצללה המגיעה מהמערכת, ובמקביל להשתתף בייצור חשמל ירוק שגם תורם לסביבה וגם מייצר הכנסה פסיבית שוטפת לחקלאי. זהו ההבדל המרכזי בין מתקן אגרו וולטאי לבין שדה סולארי קרקעי רגיל: בפרויקט אגרו וולטאי החקלאות אינה שימוש זמני או שולי, אלא מרכיב מהותי בתכנון ובהפעלת המערכת.

כיצד פועלת מערכת אגרו וולטאית?

מערכת אגרו וולטאית מורכבת מפאנלים סולאריים, קונסטרוקציה הנדסית, ממירים, תשתיות חשמל, מערכות ניטור ולעיתים גם פתרונות אגירת אנרגיה. עם זאת, התכנון שלה אינו יכול להתבסס רק על השאלה כמה חשמל ניתן לייצר.

כדי שהמערכת תתאים לפעילות החקלאית, יש לבחון את סוג הגידול, גובה הצמחייה, כיוון השורות, המרווחים הנדרשים, תנועת כלי הרכב והמיכון החקלאי, מערכות ההשקיה, שגרת הטיפול בגידולים ופעולות הקטיף או האיסוף.

מערכת המיועדת למטעים, למשל, שונה ממערכת המתוכננת מעל גידולי שדה. גם בין כרם, פרדס, שטח מרעה, גידולי ירקות וחממה קיימים הבדלים מהותיים המשפיעים על גובה הקונסטרוקציה, פריסת הפאנלים ורמת ההצללה.

לכן מערכת אגרו וולטאית אינה מוצר אחיד שניתן להציב בכל קרקע באותה צורה. כל פרויקט דורש תכנון פרטני המתחשב במערכת החקלאית הקיימת, במאפייני השטח ובדרישות התכנון והרישוי.

היתרונות של אגרו וולטאי

היתרון המרכזי של אגרו וולטאי הוא האפשרות להפיק ערך כפול מאותה קרקע. הפעילות החקלאית נשמרת, ובמקביל נוצר מקור נוסף לייצור אנרגיה ולהכנסה.

עבור חקלאים ובעלי קרקעות, ייצור החשמל עשוי לספק מקור הכנסה נוסף שאינו תלוי רק בכמות היבול, במחירי התוצרת או בתנאי מזג האוויר. הכנסה זו יכולה לסייע ביצירת יציבות כלכלית, במימון השקעות במשק ובהמשך פיתוח הפעילות החקלאית.

גם ברמה הלאומית יש למודל חשיבות. ישראל זקוקה להגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, אך במקביל נדרשת לשמור על קרקעות חקלאיות ועל יכולת ייצור המזון המקומית. שימוש כפול בקרקע עשוי לצמצם את הצורך לבחור בין שתי המטרות.

יתרון אפשרי נוסף נוגע להשפעת הפאנלים על סביבת הגידול. בתכנון מתאים, הצללה חלקית ומבוקרת עשויה לסייע בהפחתת החשיפה לקרינה חזקה ובצמצום התאדות מהקרקע. במערכות מסוימות הפאנלים עשויים גם להעניק הגנה חלקית מפגעי מזג אוויר.

עם זאת, השפעת ההצללה תלויה בסוג הצמח, באזור הגיאוגרפי, בעונת השנה, בצפיפות הפאנלים ובתכנון המערכת. הצללה שאינה מותאמת לגידול עלולה גם לפגוע בכמות האור הזמינה לו. מסיבה זו, יש לתכנן את המערכת מתוך ראייה חקלאית ואנרגטית משולבת.

אגרו וולטאי במושבים ובמשקים חקלאיים

במושבים קיימים סוגים מגוונים של שטחים ומבנים שיכולים להיבחן לצורך שילוב מערכות סולאריות: חלקות חקלאיות, חלקה א׳, חממות, בתי צמיחה, רפתות, לולים, סככות, מחסנים ומבני משק.

עבור בעל משק, פרויקט אגרו וולטאי יכול להפוך חלק מהתשתית החקלאית לנכס המייצר חשמל לאורך שנים. לצד זאת, יש לוודא שהמערכת אינה מקשה על העבודה היומיומית במשק, על תנועת כלים חקלאיים, על תחזוקת מערכות ההשקיה או על המשך פיתוח הפעילות החקלאית.

גם כאשר במשק קיים שטח שנראה מתאים, אין משמעות הדבר שניתן להתחיל בהקמה באופן מיידי. יש לבדוק את הזכויות בקרקע, את המסגרת התכנונית, את אפשרויות החיבור לרשת החשמל, את מגבלות השטח ואת ההתאמה לסוג הגידול.

בדיקה מוקדמת מאפשרת להבין איזה פתרון עשוי להתאים למשק: מערכת מעל גידולים, התקנה על מבנה חקלאי קיים, ניצול גגות או שילוב בין מספר פתרונות.

מערכות אגרו וולטאיות בקיבוצים

בקיבוצים עשויים להתקיים תנאים המאפשרים קידום פרויקטים בהיקפים משמעותיים, ובהם שטחים חקלאיים רציפים, מבני משק גדולים, רפתות, לולים, חממות, מאגרים ותשתיות קיימות.

עם זאת, פרויקט קיבוצי הוא בדרך כלל מורכב יותר מפרויקט נקודתי. הוא עשוי לערב מספר ענפים חקלאיים, שטחים בעלי שימושים שונים, החלטות קהילתיות, הסכמים מסחריים, זכויות בקרקע, חלוקת הכנסות ותכנון תשתיות לטווח ארוך.

לכן חשוב לבחון לא רק את פוטנציאל ייצור החשמל, אלא גם את השפעת הפרויקט על הפעילות החקלאית, על התפתחות המשק ועל צורכי הקיבוץ בעתיד. תכנון נכון צריך לאפשר למערכת הסולארית להשתלב בתוכנית הכוללת של הקיבוץ, ולא להגביל את השימוש החקלאי בשטח ללא בחינה מספקת.

עבור מושבים וקיבוצים כאחד, היתרון המשמעותי טמון ביכולת ליצור תשתית אנרגטית מניבה, תוך שמירה על הקרקע ועל הפעילות החקלאית שהיא נועדה לשרת.

הרגולציה הממשלתית בתחום האגרו וולטאי

תחום האגרו וולטאי בישראל עבר בשנים האחרונות תהליך משמעותי של מחקר, פיתוח והסדרה. משרד החקלאות וביטחון המזון פועל לקידום מדיניות המבוססת על מחקר, מתוך מטרה לאפשר ייצור חקלאי וייצור חשמל באותה יחידת שטח.

הגישה הממשלתית מדגישה כי המערכת הסולארית אינה אמורה להפוך את הקרקע החקלאית לשטח אנרגיה בלבד. הפעילות החקלאית נדרשת להמשיך ולהתקיים כחלק מהותי מהפרויקט, לצד מנגנוני פיקוח ובקרה.

ב-15 בפברואר 2026 אישרה הממשלה את תמ״א 1/24, תוכנית המתאר הארצית למתקנים אגרו וולטאיים. התוכנית נועדה ליצור מסגרת תכנונית לקידום מתקנים המשלבים בין חקלאות פעילה לייצור אנרגיה סולארית, ולהסדיר מסלולים ותנאים להקמתם.

כחלק מהליכי התכנון נדרש לבחון גם את ההיבט החקלאי של הפרויקט. הנחיות משרד החקלאות להכנת נספח חקלאי מתייחסות בין היתר למאפייני השטח, לפעילות הקיימת, לגידולים המתוכננים, למערכת ההשקיה, לאופן עיבוד הקרקע ולהשפעת המתקן על המשך החקלאות.

משרד החקלאות מציג את התחום כחלק מהמדיניות לקידום אנרגיה מתחדשת במרחב הכפרי, בשיתוף גופים ובהם משרד האנרגיה והתשתיות, רשות החשמל, רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון.

מאחר שהרגולציה וההסדרים הנלווים ממשיכים להתפתח, חשוב לבחון את התנאים העדכניים החלים על כל פרויקט ולא להסתמך על מידע כללי בלבד. בין היתר עשויים להיות הבדלים הנוגעים למיקום הקרקע, לגודל המתקן, למסלול התכנוני, לזכויות בקרקע ולדרישות הוועדה הרלוונטית.

האם כל שטח חקלאי מתאים לאגרו וולטאי?

לא כל קרקע חקלאית מתאימה בהכרח להקמת מערכת אגרו וולטאית. התאמת הפרויקט תלויה בשילוב בין תנאים חקלאיים, הנדסיים, תכנוניים, חשמליים וכלכליים.

תחילה יש לבחון את הפעילות החקלאית הקיימת ואת צורכי הגידול. יש להבין האם ניתן להציב קונסטרוקציה ופאנלים בלי להפריע למעבר ציוד, להשקיה, לטיפול בצמחים ולקטיף.

לאחר מכן יש לבדוק את מאפייני הקרקע והשטח, ובהם גודל החלקה, טופוגרפיה, שיפועים, דרכי גישה, הצללות קיימות, מגבלות סביבתיות ומרחק מתשתיות חשמל.

אחת הבדיקות המשמעותיות ביותר היא אפשרות החיבור לרשת. קרקע בעלת שטח גדול וקרינת שמש טובה לא בהכרח תתאים לפרויקט אם אין בסביבתה אפשרות חיבור מספקת או אם הקמת תשתית החיבור כרוכה בעלויות שאינן כלכליות.

בנוסף נדרשת בדיקת כדאיות המתייחסת לעלויות התכנון וההקמה, לתפוקת החשמל הצפויה, למבנה המימון, לעלויות התחזוקה ולהכנסות האפשריות לאורך חיי המערכת.

להרחבה בנושא זה ניתן לקרוא את המדריך שלנו: האם כל קרקע חקלאית מתאימה למערכת אגרו סולארית?

מהם השלבים המרכזיים בקידום פרויקט אגרו וולטאי?

השלב הראשון הוא בדיקת היתכנות ראשונית. בשלב זה אוספים מידע על הקרקע, הגידולים, הזכויות, התשתיות ומצב החיבור לרשת, במטרה לזהות הזדמנויות ומגבלות עוד לפני השקעה בתכנון מפורט.

אם הבדיקה הראשונית מצביעה על פוטנציאל, ניתן להתקדם לתכנון רעיוני. התכנון מציג את פריסת המערכת, גובה הקונסטרוקציה, המרווחים בין הפאנלים, דרכי הגישה, תנועת המיכון והתאמת המערכת לפעילות החקלאית.

בהמשך נבחנים ההיבטים התכנוניים והרגולטוריים, נדרשים האישורים המתאימים ומקודמת בקשת החיבור לרשת החשמל. במקביל מגבשים את המודל הכלכלי ואת אופן מימון הפרויקט.

רק לאחר השלמת התכנון, האישורים וההיערכות התשתיתית ניתן לעבור לשלב ההקמה, החיבור, ההפעלה והניטור השוטף של המערכת.

מדוע חשוב לבחור חברה שמכירה את המגזר החקלאי?

פרויקט אגרו וולטאי אינו מסתכם בהתקנת פאנלים. זהו פרויקט המחבר בין חקלאות, אנרגיה, קונסטרוקציה, תכנון, רישוי, תשתיות חשמל וכלכלה.

חברה המתכננת מערכת כזו צריכה להבין כיצד נראה יום העבודה במשק, אילו כלים עוברים בשטח, כיצד מופעלת מערכת ההשקיה, אילו פעולות נדרשות לאורך עונות הגידול וכיצד ניתן לתחזק את הפאנלים בלי להפריע לפעילות החקלאית.

לצד ההיכרות עם החקלאות, נדרש ניסיון בניהול פרויקטים סולאריים: בדיקות היתכנות, תכנון הנדסי, טיפול בהיתרים, עבודה מול חברת החשמל, הקמת תשתיות, התקנה, חיבור וניטור.

ככל שהבדיקות נעשות מוקדם יותר ובצורה מקצועית יותר, ניתן לצמצם את הסיכון לשינויים יקרים בשלבים מתקדמים ולבנות מערכת שמתאימה הן לייצור החשמל והן לצורכי החקלאות.

רותם אנרגיה: מעטפת מקצועית לפרויקטים אגרו וולטאיים

רותם אנרגיה מתמחה בתכנון ובהקמת מערכות סולאריות ומלווה בעלי קרקעות, משקים חקלאיים, מושבים וקיבוצים לאורך שלבי הפרויקט.

הליווי מתחיל בבחינת השטח ובבדיקת ההיתכנות, וממשיך לתכנון המערכת, רישוי, תשתיות, טיפול בתהליך החיבור לרשת, הקמה ותחזוקה. העבודה באמצעות מעטפת מקצועית אחת מאפשרת לבחון את הפרויקט כמכלול ולא כאוסף של פעולות נפרדות.

אחד היתרונות שלנו ברותם אנרגיה הוא השילוב בין היכרות עם פרויקטים במגזר החקלאי לבין יכולת ביצוע בתחום הסולארי. החברה מפעילה צוותי התקנה מקצועיים מטעמה ומלווה את הפרויקט משלב הייעוץ ועד להפעלת המערכת.

לחצו כאן למידע נוסף על פתרונות אגרו סולאריים מבית רותם אנרגיה

ליצירת קשר מלאו פרטים לחזרה, חייגו אלינו 8426* או דברו איתנו בווטסאפ

נשמח לעמוד לשרותכם!