מערכת סולארית בחלקה א': איך הופכים את הקרקע למקור הכנסה נוסף?

בעלי משקים במושבים מכירים היטב את האתגרים הכלכליים של החקלאות. עלויות התפעול, ההשקיה, כוח האדם והציוד משפיעות על רווחיות המשק, בעוד שההכנסה החקלאית תלויה בגורמים שלא תמיד נמצאים בשליטת החקלאי.

אבל מה אם אפשר היה להפיק מהקרקע מקור הכנסה נוסף, מבלי לוותר בהכרח על השימוש החקלאי שלה?

האפשרות להקים מערכת סולארית בחלקה א', מאפשרת לבעלי נחלות לבחון ייצור חשמל בשטח המשק. במקרים המתאימים ניתן לשלב גם פתרונות אגרו סולאריים, המאפשרים להמשיך בפעילות חקלאית לצד הפקת אנרגיה מתחדשת.

התפתחויות תכנוניות ומשפטיות, ובהן החלטת ועדת ערר שפורסמה ביולי 2026 בנושא היטל השבחה, מוסיפות עניין לאפשרויות העומדות בפני בעלי משקים המעוניינים לנצל את הקרקע לייצור חשמל.

מהי חלקה א' ולמה היא מעניינת מבחינה סולארית?

נחלה חקלאית במושב כוללת חלקות בעלות מאפיינים ושימושים שונים. חלקה א' כוללת בדרך כלל את אזור המגורים ואת השטח החקלאי הצמוד אליו, שבו עשויים להימצא גם מבני משק ותשתיות חקלאיות.

בשנים האחרונות קודמו הסדרים תכנוניים המאפשרים, בכפוף לתנאים, הקמת מתקנים סולאריים בשטחים חקלאיים בתחום חלקה א'.

המשמעות עבור בעלי משקים היא שניתן לבחון ניצול של שטח מתאים לייצור חשמל, ולא להסתמך רק על גגות הבית או המבנים החקלאיים.

עם זאת, עצם ההחזקה בחלקה א' אינה מעניקה אישור אוטומטי להקמת מערכת. יש לבחון את ייעוד השטח, הזכויות בנחלה, המסלול התכנוני והאפשרות לחבר את המערכת לרשת החשמל.

מערכת סולארית בחלקה א': האם חייבים לוותר על החקלאות?

אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות בעלי משקים היא מה יקרה לפעילות החקלאית לאחר התקנת הפאנלים.

כאן חשוב להבחין בין מתקן סולארי קרקעי לבין מערכת אגרו וולטאית.

במתקן סולארי קרקעי, השימוש העיקרי בשטח המתקן הוא ייצור חשמל. לעומת זאת, מערכת אגרו וולטאית מתוכננת לשלב ייצור חשמל עם עיבוד חקלאי פעיל באותה קרקע.

הפאנלים עשויים להיות מותקנים על גבי קונסטרוקציה מוגבהת, בהתאם לתכנון, כדי לאפשר המשך גידול ועבודה חקלאית.

למידע נוסף על מערכת אגרו סולארית

איך מערכת סולארית יכולה להשתלב בפעילות היומיומית של המשק?

הקמת מערכת בשטח חקלאי מחייבת התייחסות לא רק למיקום הפאנלים, אלא גם לאופן שבו המשק מתנהל.

במשק שבו פועלים טרקטורים וכלים חקלאיים, למשל, יש להביא בחשבון את רוחב המעברים ואת הגישה לשטחי העיבוד. כאשר קיימות מערכות השקיה, חשוב לתכנן את התשתיות כך שלא יפריעו לתפעול השוטף.

גם סוג הגידול משפיע על התכנון. לא כל גידול מגיב באופן זהה להצללה, ולכן התאמת מערכת אגרו סולארית דורשת בחינה חקלאית לצד התכנון ההנדסי.

המטרה היא ליצור מערכת שתאפשר ייצור חשמל תוך שמירה על התנאים הנדרשים לפעילות החקלאית, בהתאם למסלול ההקמה ולאישורים הרלוונטיים.

האם ניתן להקים מערכת סולארית בכל חלקה א'?

התשובה היא לא בהכרח. האפשרות להקים מערכת סולארית בחלקה א' תלויה בשורה של תנאים, ולא רק בגודל השטח הפנוי. עצם הבעלות או החזקת הזכויות בנחלה אינה מקנה אישור אוטומטי להקמת מערכת.

בין היתר, יש לבחון:

• מצב הזכויות בנחלה: האם השימושים בקרקע מוסדרים והאם קיימות מגבלות רלוונטיות.
• ייעוד ומיקום הקרקע: האם השטח עומד בתנאים התכנוניים של המסלול המבוקש.
• אופי הפעילות החקלאית: האם ניתן לשלב מערכת מבלי לפגוע בדרישות העיבוד החקלאי.
• תשתיות החשמל: האם קיימת אפשרות לחיבור המערכת לרשת ומה נדרש לשם כך.
• רישוי והיתרים: אילו אישורים נדרשים בהתאם לסוג המתקן ולמאפייני הנחלה.

בשנת 2026 אושרה במסגרת תמ"א 1/24 הסדרה תכנונית למתקנים אגרו וולטאיים, שנועדה לאפשר שילוב בין ייצור חשמל סולארי לבין המשך פעילות חקלאית בקרקע. עם זאת, יש להבחין בין מסלול זה לבין המסלולים החלים על מתקנים סולאריים קרקעיים רגילים בחלקה א'.

לכן, לפני הקמת מערכת סולארית במשק חקלאי, חשוב לבצע בדיקת היתכנות מקצועית ולבחון את המסלול התכנוני, הזכויות בקרקע והאישורים הנדרשים בהתאם למאפייני המשק.

לבדיקת התאמה עם רותם אנרגיה

התפתחות חשובה בשנת 2026: מה השתנה בנושא היטל ההשבחה?

ביולי 2026 פורסמה החלטה של ועדת הערר במחוז מרכז, שעשויה להיות בעלת משמעות כלכלית לבעלי נחלות המעוניינים להקים מערכות סולאריות בחלקה א'.

ההחלטה התקבלה בעקבות שני עררים שהגישו בעלות זכויות בנחלות במושבים בני עטרות וכפר סירקין, לאחר שנדרשו לשלם היטל השבחה בגין הקמת מתקנים פוטו וולטאיים. ועדת הערר קבעה כי בנסיבות שנדונו מתקיימים התנאים להחלת מנגנון חלף היטל השבחה, שבמסגרתו רשות מקרקעי ישראל מעבירה תשלום לרשות המקומית במקום חיוב בעל הזכויות בהיטל.

בהמשך לכך, בשנת 2026 פורסם גם עדכון של משרד האנרגיה והתשתיות בנושא הסדרת היטל ההשבחה למתקנים אגרו וולטאיים. לפי הפרסום, אושר הסדר זמני בנושא, לצד מנגנון חלף היטל השבחה.

מדובר בהתפתחויות שעשויות להסיר חסמים כלכליים בחלק מהפרויקטים, אך אין להסיק מהן שקיים פטור גורף מהיטל השבחה לכל בעל נחלה. תחולת ההסדרים תלויה בסוג המתקן, בזכויות בקרקע, במסלול התכנוני ובתנאים הקבועים בדין.

חשוב גם להבחין בין המתקנים הפוטו־וולטאיים שנדונו בהחלטת ועדת הערר לבין מערכות אגרו־וולטאיות, שעשויות להיות כפופות להסדרים אחרים.

לקריאה על הפרסום הרשמי של משרד האנרגיה והתשתיות

מה המשמעות הכלכלית של מערכת סולארית לבעלי משקים?

עבור בעל משק, היתרון המרכזי של מערכת סולארית הוא האפשרות להוסיף מקור הכנסה המבוסס על ייצור חשמל. בניגוד להכנסה החקלאית, המושפעת מכמויות היבול וממחירי התוצרת, ההכנסה מייצור חשמל תלויה בתפוקת המערכת, בתעריף החל עליה ובתנאי ההתקשרות.

עם זאת, אין סכום הכנסה אחיד שמתאים לכל משק. הכדאיות הכלכלית מושפעת מגודל המערכת, מעלויות ההקמה והתחזוקה, מתנאי החיבור וממאפיינים נוספים.

במערכת אגרו וולטאית יש להביא בחשבון גם את השפעת המתקן על הפעילות החקלאית הקיימת.

בוחנים את הפוטנציאל הסולארי של חלקה א'

מערכת סולארית בחלקה א' יכולה להוות הזדמנות מעניינת לבעלי משקים במושבים, אך כדי לממש אותה נכון נדרש שילוב של ידע בתכנון סולארי, בתשתיות חשמל ובהבנת צורכי השטח החקלאי.

אנחנו ברותם אנרגיה מלווים פרויקטים סולאריים משלב בדיקת ההיתכנות והתכנון, דרך הטיפול ברישוי ובתשתיות ועד להקמת המערכת וחיבורה. אנחנו פועלים באמצעות צוותי התקנה מקצועיים משלנו ומעניקים ליווי לאורך שלבי הפרויקט.

בעלי משקים במושבים המעוניינים לבחון הקמת מערכת סולארית בחלקה א' מוזמנים לפנות לצוות רותם אנרגיה ולבדוק אילו אפשרויות מתאימות לנחלה שלהם.

רוצים לדעת אם חלקה א' שלכם מתאימה להקמת מערכת סולארית? לבדיקת הפוטנציאל הסולארי של המשק שלכם.